לוגו

המחלקה להתחנכות ולמידה

פדגוגיה

עקרונות פדגוגיים של המחלקה להתחנכות ולמידה


עיקרון 1. חתירה לשוויון הזדמנויות תוך התייחסות למציאות הלומדים

הסבר.
הגישה המינימלית לשוויון הזדמנויות, גורסת הזדמנויות שוות לכולם ללא התייחסות לנקודת ההתחלה של הפרט. הגישה שלנו טוענת להתאמת המשאבים למציאות של הלומד. נובע מכך בדרך כלל הגדלת משאבים לאוכלוסיות חלשות מול יעד זהה.

פרקטיקות.
- התאמת תכנית הלמידה והפעולה למציאות (נקודת הפתיחה ) של הלומדים;
- קביעת מטרות ויעדים גבוהים ומאתגרים.

כלים.
- מיפוי סקר;
- גלגול שטיח" - גזירת תכנית עבודה אחורה: מיעד גבוה – מה צריך לקרות עד רמת הפעולה מחר בבוקר. בקרה מתמשכת- מעצבת.

דוגמאות.
- מיפוי דינמי – הישגי לומד/קבוצה, מיפוי בית ספרי/ ישובי;
- סקר עמדות לומדים כלפי תכנון עתיד והשכלה גבוהה;
- גלגול שטיח: היעד – מבחן מעבר להקבצה א'/4 יחידות: פירוק הידע והמיומנויות הנדרשות לתכנית הכוללת תכנים לפי שעות הוראה ותרגול, מבחני הצלחה ומבחן הכנה.


עיקרון 2. ראיה הוליסטית של הלומד כשלם 

הסבר.
עקרון זה מבקש להתייחס לאדם בתהליך הלמידה כרב מימדים - לא רק קוגניטיבי, אלא גם רגשי, אמנותי, וחברתי . תכנון תהליך ההוראה- למידה הן ברמת תפקודי לומד והן ברמת תוצר יתייחס לעקרון זה ברמת התכנים, המטרות, דרכי ההוראה והלמידה, התוצרים המצופים וכן שילוב תחומים וגורמים בתהליך. עקרון זה גם שם דגש על הלומד כחלק מקבוצת עמיתים – ולא כאינדיבידואל בלבד.

פרקטיקות.
- מודל אינטליגנציות מרובות של גרדנר;
- מרחבי למידה המדגישים היבטים חברתיים, רגשיים ואסתטיים. שימוש בלמידה התנסותית;
- שילוב בחירה בתכנית הלמידה, הוראה ולמידה מתוך נקודות החוזק.

כלים.
- כובעי חשיבה, מישחוק בלמידה, למידה בצוותים;
- שילוב אמנויות כמתודה וכתחום בפני עצמו, יצירתיות , גמישות;
- תכנית מודולרית, תחנות יציאה וכניסה בתהליך הלמידה. פרסונאליות בלמידה, הערכה חלופית

דוגמאות.
- תכנון שיעור/תכנית על פי מודל א.מ.ת : אישי, מה/מידע, תכלול/תובנות;
- שעון המושג;
- למידה מבוססת פרויקטים;
- יזמות;
- סיור לימודי;
- סדנת או.די.טי.


עיקרון 3. הוראה ולמידה בהקשר אישי, חברתי תרבותי.

הסבר.
הוראה בהקשר תרבותי-חברתי תתבסס על ההון התרבותי והחברתי של הלומדים , תוך גישור וקישור לידע הנדרש. *הון תרבותי - ערכים, אמונות, נסיון והשכלה. *הון חברתי - רשתות חברתיות פורמליות ולא פורמליות, כמות ועוצמת הקשרים והיכולת להשתמש בהם לצורך התקדמות והתפתחות. *פער בין ההון התרבותי והחברתי של הלומדים להון ההגמוני ישפיע לרעה על סיכויי ההצלחה של הלומדים.

פרקטיקות.
- חיזוק ופיתוח הזהות האישית במפגש עם האחר;
- טיפוח מערכות יחסים וקשרים בין הלומדים;
- חיזוק הקבוצה כמרחב בטוח לחברים בה;
- פיתוח חומרי למידה מבוססים על נושאים רלבנטיים לתרבות הלומדים;
- הדגשה של זויות ראיה שונות;
- שילוב מעגלים: חיבור המשפחה , ביה"ס והקהילה לתהליך הלמידה;
- טקסים משותפים המביאים לידי ביטוי מנהגים משותפים ושונים.

כלים.
- למידה שיתופית והוראת עמיתים;
- למידה בקבוצות קטנות.
- למידה מחוויות דומות.
- שימוש במקורות ראשוניים.
- למידה מבוססת בעיות אותנטיות;
- קריאת מציאות ביקורתית, רפלקציה
- אסיפת הורים, מפגשי צוות עם צוות, ועדות היגוי.
- לוח שנה הכולל אירועים תרבותיים

דוגמאות.
- חבורת משימה, כל לומד מלמד;
- ללמד את מלחמת העולם השניה מנקודות מבט גיאוגרפיות ואתניות שונות – איך השפיעה באתיופיה/מרוקו;
- תכנית תזונה נכונה דרך המטבח של הקהילה- עדות-גאוגרפיה;
- ערב הורים – הורה מלמד וילד מלמד;
- סיפור על הדרך, מפגש עם מנהיגים ומודלים לחיקוי;
- טקס זיכרון לנספי סודן.


עיקרון 4. פדגוגיה דיאלוגית בונה ידע.

הסבר.
דיאלוג כעקרון מנחה וכאמצעי לבניית ידע, מבוסס על התפיסה הביקורתית ועל התפיסה הקונסטרוקטוביסטית. דיאלוג המבוסס על כבוד, הכרה והערכה הדדית, מהווה בסיס לבניית יחסי אימון ואכפתיות, ומקדם את התפתחות הלומד. הדיאלוג הוא גם אמצעי מרכזי לחקירה משותפת של המציאות ובניית ידע בתהליך של הוראה-למידה הדדי. הוא מקדם את כינון זהותו של הלומד וחותר לשחרורו ממוסכמות חברתיות ולפיתוח חשיבה ביקורתית.

פרקטיקות.
- כבוד והערכה ללומד ולידע הקיים שלו;
- חשיפת המציאות/ תכנית הלימודים הסמויה;
- התייחסות למציאות החיים של הלומד כאן ועכשיו ובהתכוונות לעתידו;
- הנחיה במודל טווח ההתפתחות הקרובה – המרחק בין רמת הידע והמיומנויות הנוכחית של הלומד לרמה הפוטנציאלית הקרובה ביותר אליה הוא יכול להגיע בעזרת הסיוע;
- הצפת קונפליקטים ובירור משותף.

כלים.
- הנחיה במקום הוראה;
- קביעת יעדים רלבנטים – מאתגרים אך אפשריים;
- שותפות בקביעת יעדים ודגשים;
- שיחות אישיות;
- דיון ושאילת שאלות. למידה מבוססת פרויקטים/ בעיות.

דוגמאות.
- תכנית לימודים במת'- גרפים. ארבעה ישובים שונים – ישוב מבוסס, עיירת פיתוח, ישוב ערבי ועיר מעורבת. איסוף נתונים בקבוצות (הכנסה, זכאות לבגרותו ועוד), הצגת הנתונים בגרפים ושאילת שאלות.
- מגדר - כמה בנים/בנות בספרות, בעמדות מפתח ולמה


עיקרון 5. פדגוגיה קהילתית – הקהילה המקומית כמשאב ומטרה בתהליך פיתוח הלומד.

הסבר.
הקהילה המקומית, קרי 'המקום', תופסת חלק מרכזי בפעולת הלמידה, תוך התייחסות לעבר, הווה ועתיד.
חברי הקהילה, באמצעות הלמידה, מפתחים ומחזקים את תחושת הממ"ש - מחויבות, משמעותיות, שייכות, אמון והדדיות

פרקטיקות.
- פיתוח וחיזוק זהות אישית, תרבותית וקהילתית-מקומית, היכרות עם תרבות, היסטוריה ומנהגים;
- הקהילה זירה לחיבור אישי, לאימון, להתנסות ולרכישת מיומנויות, למידה דרך פתרון בעיות חברתיות בהקשר לוקאלי.

כלים.
- תעודת זהות מקומית;
- ספר/ערב סיפורי ותיקים;
- סיפור עליה/קהילה על רקע היסטורי/ גיאוגרפי;
- קהילה במספרים, מיפוי נכסים;
- חשיפה לידע, משאבים, פרטים וארגונים בקהילה.

דוגמאות.
- מיזם "סיפור על הדרך": פעילים יוצאי אתיופיה מספרים את סיפור המסע שלהם במפגש אינטימי בסלון ביתי. דרך הסיפור נוצרים קשרים בין אישיים והכרה הדדית. קורסי ההכשרה למנחים מאפשרים תהליך משמעותי וחוויתי סביב סיפורם האישי.
- Shadowing - תלמידים מלווים בעלי מקצוע בקהילה ולומדים על התחום.