מרכזי למידה טכנולוגיים מנצחים את הפער הדיגיטלי בפריפריה הישראלית

הקורונה הפכה את עולמנו ולימדה אותנו עולם מושגים שלם שלא הכרנו לפניה. אולם  לא פחות מכך, הציפה  לנגד עינינו  פערים שהיו שם תמיד, אך לא קיבלו את תשומת הלב הראויה.

הפער הדיגיטלי בישראל הוא אחד הפערים האלו. הוא מדובר בעשרים השנה האחרונות, לכולנו ברור שאוכלוסיות שלמות  מודרות ומנועות מגישה לשימוש  וידע של מגוון שירותים ותכנים יום יומיים הכרחיים בדיגיטל. הקורונה  באה ווהציפה אותו, בנחשול אדיר, אל מעל לפני השטח כך שלא ניתן להתעלם ממנו יותר.

מה הוא פער דיגיטלי?

נדמה כי האינטרנט נגיש לכולם, וכולנו, בכל מקום, מחוברים ומקושרים כל הזמן.

העולם המודרני בכלל, ועולם התעסוקה בפרט מאופיים בשינויים בקצב מסחרר. נגישות ומיומנויות טכנולוגיות אינן מותרות, הן כלי הכרחי לבניית הון חברתי, כלכלי ותרבותי. באופן ספציפי בעולם החינוך, השימוש בטכנולוגיה מאפשרת למידה חוויתית, ופעילה, פותחת ערוצי תקשורת נוספים בין יחידים ובין קבוצות, מעלה את המוטיבציה ותחושת ההישג ללומדים ולצוותים החינוכיים.

למרות זאת, קיים מתאם גבוה בין אוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך ו/או מישובים פריפריאלים לבין הימצאותו של פער דיגיטלי. מדובר בפערים מהרמה הבסיסית ביותר של נגישות לטכנולוגיה ועד למיומנויות של שימוש בכלים טכנולוגיים, מגוון שימושים  והתמצאות בעולם דיגיטלי.

"פער דיגיטלי" Divide Digital מורכב מ 3 תחומים: השכלה וידע דיגיטלי – המשפיע על רמת האוריינות הדיגיטלית של יחידים וקבוצות, נגישות לתשתיות ואמצעים – מכשירי קצה, תוכנות וחיבור לאינטרנט, חירות השימוש בטכנולוגיה – התמצאות בסביבה ממוחשבת.

מבדיקה מעמיקה של מאפייני השימוש בטכנולוגיה מתגלים הבדלים מהותיים בין אוכלוסיות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. גברים למשל, משתמשים באינטרנט 33% יותר מאשר נשים. דוברי עברית נהנים משירותי אינטרנט פי שתיים מדוברי ערבית או מדוברי רוסית כשפת אם. אם לא די בכך – ככל שאתה מתגורר בישוב יותר פריפריאלי, אתה משתמש פחות באינטרנט. כן כן. תושבי ת"א גולשים פי 5 מתושבי הפריפריה, וגם התכנים בהם הם עושים שימוש,  מגוונים יותר. גם רמת ההשכלה משפיעה על מאפייני הגלישה ועל הפער הדיגיטלי. משכילים נחשפים לתוכן מגוון יותר משתמשים יותר בשירותי ממשלה, מימוש זכויות, תעסוקה ורכישת ידע, בעוד שמשכילים פחות – עושים שימוש בעיקר בתכני בידור ורשתות חברתיות.

אם בימי שגרה הנתונים האלו זועקים, בזמן קורונה – הם הופכים לבלתי מתקבלים על הדעת.

הפער הדיגיטלי מייצר חוסר שוויון ומשפיע על האפשרויות התעסוקתיות, החברתיות והאזרחיות של הפרט.

כדי לצמצם את הפער הדיגיטלי בישראל נדרשים שני דברים: גידול משמעותי של היקף האוכלוסיה המשתמשת בדיגיטל, וגיוון בסוג השימוש בו. נדרש היקף שימוש משמעותי בפעולות ליבה כמו מימוש זכויות, שימושים תעסוקתיים, צרכנות, בריאות, פיננסים ועוד.

צמצום מהותי של פער זה יקדם אפשרויות למיצוי זכויות חברתיות ולמעורבות חברתית וקהילתית, ולשיפור אפשרויות תעסוקתיות ובכך יקדם צמצום פערים חברתיים בישראל

כפי שנוכחנו בימי הסגר שבו כל מאפייני החיים – למידה וחינוך, תעסוקה ופנאי, תקשורת ואף רפואה בוצעו באופן מקוון, תושבי הפריפריה, החברה הערבית והחרדית נותרו הרחק מאחור במיעוט עזרים טכנולוגיים וללא תשתיות ראויות.

השילוב בין הבסיס הטכנולוגי החסר לבין מאפייני שימוש דלים ולא איכותיים, מביאים לפערים עצומים במדינה. הפער הדיגיטלי מייצר חוסר שוויון ומשפיע על האפשרויות התעסוקתיות, החברתיות והאזרחיות של הפרט.

פדגוגיה-טכנולוגיה - ומה שביניהן

הטכנולוגיה היא כלי מופלא. היא מגשרת ומקרבת עולמות שונים ומרוחקים. היא מאפשרת בלחיצת כפתור עולם ידע בלתי נדלה, וחיונית בכל היבטי החיים.

מיומנויות למידה וחדשנות הן הקובעות את מידת המוכנות של התלמידים לסביבה המודרנית והמורכבת של עבודה וחיים, והן כוללות, בין היתר: יצירתיות וחדשנות, יישום רעיונות חדשניים, חשיבה מערכתית, פתרון בעיות, תקשורת ושיתוף פעולה. מדובר במיומנויות המאה ה 21, שהתנסות בהן תאפשר בעתיד להרבה יותר דלתות להפתח עבור התלמידים השולטים בהן.

כאן אנחנו נכנסים לתמונה – מהל"ב טכנולוגי

בארבע השנים האחרונות נמצאת החברה למתנ"סים בתהליך מואץ להקמה והפעלה של מרכזים טכנולוגיים המשלבים למידה ופיתוח מיומנויות ללומד במאה ה21.

פורצות הדרך היו החממות הטכנולוגיות בהובלת המשרד לשיוויון חברתי, אשר פעלו ב 7 מוקדים בפריסה ארצית, כמו ב קרית ים, שכונת הבוכרים ושכונת גילה בירושלים ועוד.

מצטרפים אליהן מרכזי הלמידה הטכנולוגיים בספריות- מרכז מצוינות שחקים עפולה, מצפה רמון, ומרכז נוסף בנוף הגליל שעתיד להיפתח בימים אלו. בשנה הקרובה יוקמו מרכזים בשכונות רמת אליהו בראשון לציון באופקים, שדרות, ובמועצות האזוריות שדות נגב ומעלה יוסף.  מרכזי הלמידה בספריות הינם  פרי שיתוף פעולה בין משרד התרבות, קרן לגאסי והחברה למתנ"סים.

בנוסף, בעזרת תרומתם הנדיבה של קרן רוטברג, בימם אלו מתחילה לפעול תכנית מהל"ב טכנולוגית ביישובים: ג'וליס, מע'אר, סאג'ור,  בוקעתא, בית שאן, מעלות- תרשיחא ושדרות. כאשר מרכז חדשנות ומדע כבר החל לפעול במועצה אזורית שער הנגב.

המחלקה להתחנכות ולמידה לקחה את הפער הדיגיטלי כאתגר מרכזי. מרכזי הלמידה שלנו, שביום יום מתגברים אלפי ילדים ברחבי ישראל בעיקר במקצועות הליבה, מייחדים היום ערוצי פעולה ספציפיים לצמצום אותם פערים דיגיטליים. לצד הפעלת מערכת תגבורים מקוונת ברמה הארצית, בערבית ובעברית, יצאנו לתהליך מואץ לפתיחתם של מרכזי למידה טכנולוגיים נוספים ברחבי הארץ. בתחילת חודש דצמבר נפגשו 25 מנהלים, רכזים ומנהלי אזורים, במרכז מצוינות שחקים עפולה ליום עיון משותף, לדיון, שיח ולמידת עמיתים. עסקנו בנושא הפער הדיגיטלי, כיצד נשלב פדגוגיה עתירת ידע ופיתוח מיומנויות של הלומד במאה ה21, והחלנו בבניית יסודות עבור המרכזים החדשים המתגבשים בימים אלו.

המחלקה להתחנכות ולמידה של החברה למתנ"סים משלבת את הידע עם התפיסה הקהילתית ורותמת את העשייה הטכנולוגית לטובת בינוי הקהילה.

 מרכזי למידה המבוססים על הוראה ולמידה טכנולוגית חדשנית , וממוקמים כחלק מהמרכזים הקהילתיים, הם אלו שיביאו צמצום הפער הדיגיטאלי , טיפוח זיקה  לטכנולוגיה וחיבור לעולם היוקרתי של המדע וההייטק. כל זאת  תוך תהליכי העצמה, פיתוח  תחושת  מסוגלות, וחיזוק הקשר בין הלומדים לסביבה ולקהילה שלהם.